פסק-דין בתיק ת"ק 39783-08-11

בפני תביעה קטנה שעניינה דרישת התובעת, כי הנתבעת תשיב לה את הכסף ששלמה התובעת בעבור תיקון מחשב התובעת במעבדות הנתבעת, שכן לטענת התובעת התיקון אמור היה להיות מכוסה בגדר האחריות.

אין מחלוקת, כי התובעת רכשה מחשב ביום 7/4/2010 אשר שירות התיקונים בו בגדר האחריות, נמצא במשרדי הנתבעת. בתאריך 7/8/2011, הביאה התובעת את המחשב לתיקון במשרדי הנתבעת, תוך שהעלתה טענה, כי המסך מרצד ויש בו בעיה. הנתבעת סרבה לתקן את המחשב במסגרת האחריות, שכן מצאה, כי המחשב נפל וכתוצאה מכך נגרמה התקלה. התובעת החליטה לתקן בכל זאת את המחשב אצל הנתבעת, לאחר שנמסר לה שאם תתקנו במקום אחר האחריות תפקע, וסמוך לאחר מכן הגישה תביעה זו בדרישה להשיב לה את הכספים ששילמה בסך 1070 ש"ח.

התובעת ובעלה טוענים בתוקף בכתב התביעה וחזרו וטענו זאת בדיונים שהתקיימו בפני, כי המחשב לא נפל, ולא קיבל כל מכה, וטענת הנתבעת כלפיהם היא בגדר נסיון  להתחמק מאחריות.

הנתבעת לעומת זאת טוענת, כי לפי בדיקת המחשב בזמן אמת וכפי שתעדה זאת בצילום במועד בו הובא המחשב למעבדה, במחשב היה נזק פיזי שמלמד על כך שהמחשב נפל או סבל נזק פיזי אחר, שגרם לשבירת ברגים ופתיחת פנל המסך.

לאחר שהתקיים דיון ראשון בו כל צד חזר על טענותיו, הבהרתי לצדדים, כי תביעה מסוג זה, דורשת מומחיות בדבר מהות התקלה, הסיבות האפשריות לה והסבירות שנגרמה מנזק פיזי שנגרם למחשב, כמו גם מומחיות בניתוח התמונות שהציגה הנתבעת. משכך, אפשרתי לצדדים להגיש חוות דעת שתבסס את טענותיהם.

לאחר פרק זמן, הודיעה התובעת, כי אין באפשרותה להשיג חוות דעת לאחר שהמחשב תוקן וכי זו חובת הנתבעת להוכיח שהמחשב נפל, ואלו לעומת זאת הנתבעת הגישה חוות דעת של מנהל המעבדה, לפיה המחשב הגיע אל המעבדה, כאשר היה חסר בורג בצד ימין של התושבת התחתונה ופנל המסך היה פתוח בצידו השמאלי  במספר מקומות במחשב היו שפשופים.  אכן מנהל המעבדה ציין בחוות דעתו כי הטכנאי אמר לו שהמחשב נפל, אך הוא בדק את המחשב בעצמו ומבדיקה זו עלה שפנל המסך אכן היה פתוח והתושבת הפנימית בצד שמאל שבורה - לחוות הדעת צורפו תמונות המתעדות את המחשב כפי שצולם בזמן אמת. 

מנהל המעבדה הצביע והסביר בעדותו, כי התושבת היצוקה של הברגים הייתה שבורה מה שמצביע על כך שעל המחשב הופעל כוח אשר הביא לשבירת התושבת וכתוצאה מכך המסך נפגע. מנהל המעבדה קבע בחוות דעתו כי קיים קשר ישיר בין התקלה של המסך לבין הנזק הפיזי של המחשב הנייד.

במהלך הדיון ועדותו של מנהל המעבדה שבו התובעים וטענו כי המחשב לא נפל ולא סבל כל נזק פיזי ואין זו אלא קנוניה של הנתבעת במטרה להתחמק מאחריות ומנשיאה בעלות התיקון.

דיון והכרעה

הכלל הוא, שנטל השכנוע מוטל על המוציא מחברו. על כן, התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת התביעה ועליו להוכיח את קרות המקרה נושא התביעה. השאלה באם הרים בעל הדין את נטל השכנוע המוטל עליו נבחנת בתום הדיון כולו ובית המשפט בוחן שאלה זו על סמך כל הראיות שהובאו בפניו ועל בסיס הערכת מהימנותן של הראיות וקביעת משקלן הראייתי.  מטבע הדברים, תובע הינו בעל ענין ומעוניין בתוצאת המשפט, על כן, יש להתייחס לעדותו בזהירות הדרושה ולבדוק האם יש לה תימוכין או חיזוק כלשהו. כמו כן, יש לבחון את הגיונה של גרסתו, ואת הסתברותה בהסתמך על מכלול הראיות שהובאו.

במקרה דנן, התובעת מעלה טענות שבעובדה המשולבות בטענות שבמומחיות ולפיהן הנתבעת בחוסר תום לב, כחש ומרמה, התחמקה מחובת האחריות המוטלת עליה ודרשה כסף בעבור תיקון המחשב שהיה אמור להיות כלול במסגרת האחריות.

התרשמתי, כי אכן התובעת ובעלה משוכנעים שכנוע רב בצדקתם, אך ספק אם די בכך כדי להורות על קבלת התביעה, שעה שלמול עדותם, הציגה הנתבעת תמונות ועדויות מזמן אמת, לפיהם המחשב הגיע אל המעבדה כשניכרים בו נזק פיזי כתוצאה מהפעלת לחץ.

למותר לציין, כי כשטוענים בהליך אזרחי טענה עובדתית המתייחסת לנושא בעל אופי פלילי כגון: תרמית וזיוף, מידת ההוכחה אשר נדרשת הינה גבוהה ביותר מאשר הנטל הנדרש להוכחת טענות אחרות במשפט האזרחי. ראה לעניין זה: ע"א 475/81 זיקרי יעקב נגד כלל חברה לביטוח בע"מ, פד"י מ' (1) 589 שם קבע כב' השופט בך, כי במקרים המהווים מעשים פלילים דרושה מידת שכנוע של למעלה מ- 51, אם כי פחות מהדרוש במשפט פלילי. כן ראה ע"א 357/72 שנסי עזיב נ' סוראיה נ' סוראיה בצלציוני פד"י כז (1) 741 וע"א 260/85 שמעון סלומון נ' ששון אמונה, פ"ד לח (4) 257. התובעת ובעלה טוענים בענייננו, הלכה למעשה, כי הנתבעת מבקשת לרמותם, ומטענתם משתמע כי בכוונת מכוון גרמה הנתבעת לנזק פיזי למחשב על מנת להתחמק מאחריות והתמונות שצולמו אינן מתעדות את מצבו של המחשב כפי שנמסר לנתבעת על ידי התובעת.

לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והראיות שהובאו, אין בידי לקבוע, כפי שמבקשת התובעת, כי הנתבעת הונתה את התובעת בכוונת מכוון ייחסה למחשב נזק פיזי שלא היה קיים, אולי אף חיבלה במחשב, והכל כדי להמנע מתיקון המחשב במסגרת האחריות.  כאמור, למול עדותה של התובעת ישנן עדויות הנתבעת והתמונות שצולמו בזמן אמת שיכולות להתיישב עם נזק פיזי למחשב.

אכן בדיעבד, שעה שהתובעת בחרה לבסוף להפקיד את תיקון המחשב בידי הנתבעת, מלאכת ההוכחה המוטלת על התובעת קשה עד כמעט בלתי אפשרית. לו הייתה משוכנעת התובעת במאת האחוזים בצדקתה מלכתחילה הרי שהיה עליה, טרם התיקון, לדאוג לתעד את מצבו של המחשב, את טיב התקלה ואת הסיבות לה מפי מומחה על מנת שיהיו בידי בית המשפט הכלים לפסוק כפי שמבקשת התובעת. לו אכן היה נמצא, כי התובעת צודקת, הרי שסירוב הנתבעת לתקן את המחשב לא היה עומד לה בדיעבד, וכן לא הייתה עומדת טענתה כי יש להסיר את האחריות מכאן ואילך עקב כך שהמחשב תוקן במקום אחר, שכן היא סרבה לתקנו שלא בצדק.

העובדה שהמחשב תוקן, בהסכמת התובעת ולבקשתה, באופן שלא מאפשר בחינת התקלה ומקורותיה האפשריים, גרמה למעשה נזק ראייתי, שאינו מאפשר נוכח מכלול הראיות שהובאו לקבל את גירסת התובעת ובעלה אך ורק בהסתמך על טענתם שהמחשב לא סבל כל נזק פיזי שהוא, כאשר ראיות שהציגה הנתבעת מראות אחרת וכאשר התובעת עצמה מעידה שאין לה את המומחיות הנדרשת להסביר מה מקור התקלה ומה משמעותה.

אשר על כן, התביעה נדחית שכן התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה.  בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

ניתן היום,  י"ח טבת תשע"ג, 31 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: